הפסקת עישון בגיל השלישי

להפסיק לעשן בגיל מאוחרהמחשבה על הפסקת עישן תחלוף במוחם של מרבית המעשנים לפחות פעם אחת בחייהם, אך קיים פער גדול בין המחשבה עצמה – לבין יישום הרעיון בפועל. קיום ההחלטה להפסיק לעשן לצמיתות יקרה רק כאשר המעשן עצמו יהיה בשל לכך, לאחר שעבר תהליך פנימי אישי של הבשלת הרעיון. העובדות בשטח הן, שלמרות הפרסומות המפחידות והאזהרות הגרפיות על אריזות הסיגריות, הפסקת עישון תתרחש רק כשהמעשן יגיע מתוך עצמו לרצון להפסיק.

הסטטיסטיקה העצובה מלמדת אותנו שלפחות אחד מתוך שני מעשנים צפוי למות כתוצאה מעישון. תוחלת החיים של מעשנים נמוכה בכעשר שנים (לפחות) מזו של אנשים שאינם מעשנים. החדשות המשמחות הן שניתן למנוע רבים ממקרי המוות האלו פשוט על ידי הפסקת העישון. זה לא משנה בן כמה אתה – כל אדם בכל גיל ובכל מצב בריאותי יכול ליהנות מהיתרונות של הפסקת עישון והשפעתה הברוכה על הגוף, גם בגיל השלישי.

למה ההתמכרות לעישון כל כך קשה?

למרות שהרצון להפסיק לעשן יכול להיות חזק מאוד – אין זה בהכרח אומר כי הפסקת עישון תהייה תהליך פשוט. הפסקת עישון לצמיתות היא הליך שלא פשוט לעבור לבד, בין אם אתם מעשנים מעט שנים ובין אם אתם שנים רבות. למעשה, רק 3-5% מן המעשנים יצליחו להפסיק לעשן לבד.

מדוע קשה כל כך להפסיק לעשן? התשובה פשוטה לא פחות מהשאלה – הסיבה שקשה כל כך להפסיק לעשן היא שההתמכרות לעישון היא התמכרות קשה מאוד.

מהבחינה הפיזית – הניקוטין הוא חומר ממכר ביותר. לשם השוואה, ההתמכרות אליו מושוות להתמכרות לסמים קשים, דוגמת הרואין. מעבר לפן הפיזיולוגי, בהתמכרות לניקוטין יש גם אספקט פסיכולוגי-נפשי: המכורים מכורים לעישון גם ברמה הרגשית. המעשנים מכורים לא רק לחומר עצמו אלא גם להרגלים הקשורים בעישון. וככל שחולפות השנים – נצרבים ההרגלים האלו בחייהם והופכים לדפוסי התנהגות אוטומטיים. לכן, ההחלטה להפסיק לעשן בגיל השלישי היא לעתים קשה יותר מאשר בגילאים מוקדמים.

להפסיק לעשן בגיל מאוחר? אין שום סיבה שלא

התירוצים הנפוצים למה לא להפסיק לעשן בגיל מאוחר רבים ומגוונים:

  • אני רוצה להמשיך "ליהנות".
  • "הפסקת עישון כבר לא תשנה בגילי".
  • "סבא שלי עישן וחי עד גיל 100".
  • "עדיף לחיות חיים קצרים יותר – אבל "מהנים" יותר".
  • "סיגריה עוזרת לי להירגע ולהישאר ערני".
  • "אני מכיר אנשים שלא עישנו, עשו כושר, אכלו בריא – ועדיין מתו טרם זמנם."

אז התירוצים עשויים להישמע ממש משכנעים, למי שאינו מעוניין להפסיק. לכן ציינו בסעיף הראשון, שלא משנה באיזו דרך נגמלים – קודם כל ולפניי הכל הרצון להפסיק לעשן צריך להבשיל בתוך המעשן עצמו ולהתגבש לכדי ההחלטה להיגמל.

כי הרי העובדות בשטח מנתצות כל תירוץ שהוא למה להמשיך לעשן:

  • ה"הנאה" מסיגריה היא אשליה. "ההנאה" הפיזית שחווה המעשן היא בסך הכל תחושת ההקלה הנגרמת כאשר המעשן חווה צורך בניקוטין ומשקיט את הצורך הזה על ידי עישון. למעשה, אצל רוב המעשנים שציינו כי הם מעוניינים להפסיק לעשן – הסיבה הראשונה לרצון להפסיק היא תחושת הכבילות והתלות. תחושה של השתעבדות מוחלטת היא מחיר כבד מאוד לשלם על "הנאה" שכזו.
  • הפסקת עישון מועילה בכל גיל ובכל מצב בריאותי.
  • רוב רובם של המעשנים יסבלו במהלך חייהם ממחלות קשות ואף סופניות כתוצאה מעישון, ובראש הפירמידה של מקרי המוות הניתנים למניעה הרבים ביותר – עומד העישון.
  • עישון סיגריות אכן מקצר את תוכלת החיים (בכעשר שנים בממוצע), אך בנוסף, כפי שציינו, רוב רובם של המעשנים לא רק יחיו חיים קצרים יותר – אלא יסבלו במהלך חייהם ממחלות שונות הקשורות בעישון, אשר פוגעות באיכות החיים ובתפקוד התקין במהלך היום יום.
  • סיגריה לא עוזרת להירגע ולא עוזרת להיות ערניים יותר. למעשה, ממחקרים שנערכו עולה כי מעשנים סובלים מעצבנות יותר. נפילות עייפות שכיחות אצל מעשנים, מאחר והגוף עובד קשה יותר בניסיון לתקן את הנזק הנגרם כתוצאה מעישון, אשר פוגע במערכותיו ומקשה על תפקודו התקין.

הפסקת עישון בגיל השלישי – איך עושים את זה?

משהבנתם שהפסקת עישון מועילה בכל גיל, גם בגיל השלישי, ועשויה לשפר את איכות החיים באופן משמעותי – עכשיו נותרה השאלה איך עושים את זה?  איך נגמלים מעישון לצמיתות? ובכן, ניתן כמובן לנסות להפסיק לעשן לבד, אך כפי שציינו, רק בין 3-4% מהמעשנים מצליחים להפסיק לעשן לבד, מאחר וההתמכרות הנה התמכרות קשה ועמוקה. זה אפשרי, אבל קשה יותר.

אפשרות נוספת היא להיגמל בסיוע של מומחים לגמילה מעישון, בתהליך המציע גמילה פיזית ונפשית כאחת. העדיפות היא לטיפול טבעי, אשר יאפשר את העזרה הנדרשת על מנת להצליח בגמילה – ללא פגיעה נוספת בגוף.

לאחר שנגמלתם מעישון – חשוב מאוד לשמר את תוצאות הטיפול לאורך זמן. נגמלים שהפסיקו לעשן, וכבר אינם חווים את הצורך בסיגריה, עלולים לחשוב שלא יקרה כלום אם הם יעשנו סיגריה אחת. אך בפועל אין זה כך. עישון של אפילו סיגריה אחת לאחר שהגוף נגמל מהצורך בניקוטין – לרוב משיב את ההתמכרות בעצמתה המלאה. אנשים שחוזרים לעשן "פעם ב", מהר מאוד חוזרים לעשן בכמות ובתדירות הקודמת לגמילה, וחבל. לאחר שנגמלתם מההרגל הרע – אין יותר מאבק או קושי, רק החלטה פשוטה שלא להתחיל את ההתמכרות מחדש.